העמק דבר על ויקרא י״ב:ב׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על ויקרא י״א:מ״ז העמק דבר על ויקרא י״ב:ה׳ »

2 הרחב דבר פתח ↗

וזהו עצם הטעם דאי׳ בנדה שם מפני מה א״ת מילה לשמונה שלא יהא כולם שמחים ואביו ואמו עצבין. והנה מקור הטעם למדו חז״ל מדכתיב דין מילה כאן בפ׳ טומאת יולדת והכי פי׳ בת״י וביומא תמינאה תשתרי וברא יתגזר כו׳. אבל עדיין ק׳ הא מילה לשמונה הי׳ מימות א״א שלא הי׳ עדיין טומאת יולדת ומכ״מ הי׳ מצות מילה בשמיני. אלא צ״ל כמש״כ דגם אז היו רחוקים זמ״ז איזה ימים אחר לידה. והיינו דכתיב כימי נדת דותה. לשון כאב. דעפ״י רוב בעת הוסת שהוא נדות יש לה כאב ברחם ואינה מקבלת תשמיש ברצון והיא גורמת הרחקה. וע׳ להלן ט״ו כ״ד:

2 כי תזריע וילדה זכר. כי תזריע מיותר. ויש דרשות כידוע. אמנם יש להוסיף ע״פ האגדה בנדה דל״א תניא היה ר״מ אומר מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה מפני שרגיל בה וקץ בה א״ת תהא טמאה שבעת ימים כדי שתהיה חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה. ולמדו זה הטעם ממקרא זה שהפסוק הקדים דמש״ה היא טמאה באשר כי תזריע והיינו מעוברת ומסולקת מדמים ומותרת לבעלה מש״ה נתן הכתוב לה שבעת ימי יולדת להיות אסורה לבעלה כמו נדה. ומש״ה אם ילדה זכר שהולד מחבבה על בעלה די בפרישה ז׳ ימים. ונקבה שאינה כן ה״ז מפרשה ממנו שבועים:

3 כימי נדת דותה תטמא. אע״ג שעדיין לא נזכר דין נדה מכ״מ כבר היו נהוגים להיות מרוחקים מדבור ושאר צרכי ב״א כמש״כ הרמב״ן כאן ובפרשת ויצא :

« העמק דבר על ויקרא י״א:מ״ז העמק דבר על ויקרא י״ב:ה׳ »